צריכה יומיומית של חטיפים, שתייה מתוקה ומאפים ארוזים עלולה להגביר את הסיכון לפתח תסמינים מוקדמים של מחלת פרקינסון – כך עולה ממחקר רחב היקף שפורסם השבוע בכתב העת Neurology. הממצאים, שהתבססו על מעקב של כעשרים שנה אחר הרגלי התזונה והבריאות של עשרות אלפי משתתפים, מצביעים על קשר מובהק בין תזונה עתירת מזון אולטרה-מעובד לבין הופעה מוקדמת של סימנים נוירולוגיים – עוד לפני אבחנה רשמית של המחלה.
"אנשים דיווחו במשך יותר מעשרים שנה על הרגלי התזונה שלהם, ובדקו בהמשך האם פיתחו או לא פיתחו תסמינים מוקדמים שיכולים להיות קשורים לפרקינסון", מסביר ד"ר מאיר קסטנבאום, סגן מנהל המחלקה הנוירולוגית ומנהל מרפאת הפרעות תנועה במרכז הרפואי מאיר מקבוצת כללית. "המזון שנבדק כלל בעיקר חטיפים, מתוקים, שתייה ממותקת וג'אנק פוד – מה שאנחנו מגדירים מזון אולטרה-מעובד".
לחמנייה, נקניקייה ועתיד נוירולוגי
במסגרת המחקר נותחו נתוני תזונה של כמעט 43 אלף משתתפים מתוך שני מחקרים אמריקניים ארוכי טווח – Nurses’ Health Study ו־Health Professionals Follow-Up Study – שנמשכים כבר יותר מ-30 שנה. איש מהמשתתפים לא סבל מפרקינסון בתחילת המחקר, וגילם הממוצע עמד על 48. כל כמה שנים התבקשו לדווח על הרגלי התזונה שלהם, מה שמהווה מגבלה אפשרית במחקר, שכן דיווח עצמי עשוי שלא לשקף במדויק את המציאות.
מנה אחת של מזון אולטרה-מעובד הוגדרה במחקר כ-240 מ"ל של משקה קל (דיאטטי או ממותק), נקניקייה אחת, פרוסת עוגה ארוזה, כף קטשופ או 28 גרם של צ'יפס – פחות מתכולת שקית רגילה. לחם או לחמנייה מדגנים מעובדים נחשבו גם הם למנות נפרדות.
ד"ר מאיר קסטנבאום צילום: פרטילדברי ד"ר קסטנבאום, "אנשים שלא אכלו הרבה מזון מעובד – כלומר עד שלוש מנות ביום – היו משמעותית פחות בסיכון לפתח את התסמינים הלא-תנועתיים שאנחנו מזהים כשקשורים לשלב המקדים של פרקינסון. לעומתם, מי שצרך כ-11 מנות מזון מעובד ביום היה בסיכון גבוה פי 2.5 להופעה של תסמינים מוקדמים של פרקינסון".
לא פרקינסון – אבל אולי בדרך לשם
החוקרים התמקדו במה שמכונה "שלב פרודרומלי" – שלב מקדים שבו מתחילים להופיע סימפטומים שאינם מוטוריים, לעיתים עשרות שנים לפני האבחנה של המחלה עצמה. בין הסימפטומים הללו ניתן למנות כאבים בגוף, עצירות, ירידה במצב הרוח, ישנוניות בשעות היום, שינויים בחוש הריח וביכולת להבחין בצבעים – וגם תופעת שינה נדירה שבה אדם נע בזמן שנת REM (|שנת החלום").
3 צפייה בגלריה
לפי המחקר, מי שצרך כ-11 מנות מזון מעובד ביום היה בסיכון גבוה פי 2.5 להופעה של תסמינים מוקדמים של פרקינסון
(צילום: Shutterstock)
"אנחנו יודעים היום שתסמינים מוקדמים כאלה עלולים להופיע שנים רבות לפני תסמינים תנועתיים מובהקים – כמו רעד, נוקשות, הליכה איטית או חוסר יציבות", מציין ד"ר קסטנבאום. "ולמרות שאין עדיין הוכחה חד-משמעית שהתסמינים הללו בהכרח יתפתחו למחלת פרקינסון, ברור שמדובר באוכלוסייה שנמצאת בסיכון מוגבר".
לצד זאת, מדגישים החוקרים כי לא נמצא קשר ישיר בין אכילת מזון מעובד לבין אבחנה רשמית של פרקינסון. "לא נבדק האם המשתתפים אובחנו בהמשך עם פרקינסון", אמר ד"ר דניאל ואן ואמלן מקינגס קולג' בלונדון, שלא היה שותף למחקר. "עם זאת, הופעת תסמינים מוקדמים מרובה מצביעה על סיכון גבוה יותר בעתיד".
פחות סיבים, יותר דלקת
החוקרים מציעים כמה הסברים ביולוגיים אפשריים להשפעה השלילית של מזון אולטרה-מעובד: בין היתר, תכולת סיבים תזונתיים נמוכה, מחסור בחלבון ובמיקרונוטריינטים, וצריכה עודפת של סוכר, מלח, שומנים רוויים ושומני טראנס. כמו כן, תוספים מלאכותיים עלולים לשבש את איזון חיידקי המעיים, להגביר דלקת ולייצר רדיקלים חופשיים – תהליכים שמוכרים כמסכני תאי עצב.
3 צפייה בגלריה
ד"ר קסטנבאום על המחקר: "יש כאן הרבה שאלות פתוחות, אבל בהחלט כיוון מחקר משמעותי"
(צילום: shutterstock)
"אין הוכחה חד-משמעית לכך שהמזון המעובד עצמו הוא הגורם לתסמינים", מבהיר ד"ר קסטנבאום. "ייתכן שמדובר בהשפעה עקיפה דרך מערכת העיכול, או שנוצרים רדיקלים חיצוניים שגורמים להרס של תאי עצב. יש כאן הרבה שאלות פתוחות, אבל בהחלט כיוון מחקר משמעותי, כי נכון להיום אין אף טיפול מוכח שמונע את התפתחות המחלה".
הוא מסכם במסר זהיר אך אופטימי: "אנחנו כבר יודעים שמזון מעובד קשור לסוכרת, להשמנה, לכולסטרול ולמחלות לב. עכשיו מתברר שייתכן שהוא קשור גם למחלות ניווניות של המוח. זו עדיין שאלה פתוחה, אבל בהחלט מספקת כיוון לעתיד".
