הרופאה של חטיבת הקומנדו נכנסה לתפקידה שבוע לפני 7/10 ופעלה מאז בכל גזרות הלחימה. היא ניצלה מפגיעת כטב"ם שהתפוצץ לידה, נאלצה לזהות חבר מהחפ"ק שנפל ברצועה, ניהלה את הפינוי באירוע הקשה של אגוז והתרגשה לקבל סרטון מפצוע שחייו ניצלו בזכותה. עכשיו, רס"ן ד"ר ר' מדברת על המחיר הנפשי: "אנחנו יודעים לטפל בכולם, אבל לטפל בעצמנו זה הכי קשה" 

כל בוקר וכל ערב, כולל חגים ושבתות, מתייצבות מול ביתו של רא"ל אייל זמיר ארבע אמהות. הן נרשמות אצל המאבטחים, מקפידות על מספר המשתתפות, מבקשות לא להפריע - רק להזכיר שהבנים שלהן נלחמים בעזה ולדרוש לא להקריב אותם. "אנחנו מרגישות טיפה משפיעות, שמי שמחליט על הבן שלי כשהוא בחאן–יונס באמת רואה אותנו", אומרת אורית וולקין, יוזמת המחאה שכוללת כבר 200 פעילות. אז מה אם החיילים הפרטיים שלהן לא ממש בעד 

בארץ משדרים שמבצע החלוקה מצליח, אלא שחמאס מצידו מצליח דווקא לשים יד על חלק מהמזון ולהרתיע את חמולות "רובין הוד" שישראל רוצה לקדם. והעזתים? מבחינתם ראשי התיבות GHF הם "קרן ההשפלה לעזה". בכיר באחד מארגוני הסיוע: "לישראל חשוב יותר השואו ממתן מענה אמיתי לאוכלוסייה"

התשובה המאוחרת והמגומגמת לדיווחים שייחסו לצה"ל הרג המוני במרכזי הסיוע בעזה היא עוד חוליה בשרשרת הכשלים של ההסברה הישראלית. המערך שיועד לכך יובש, תקציבים נבלעו, סמכויות פוזרו בין גופים שונים ותפקידים מקצועיים חולקו בלי קשר לכישורים. "ישראל לא יודעת מה היא רוצה, ולכן מתקשה להסביר את עצמה", אומר ראש מערך ההסברה לשעבר. דוח של מבקר המדינה שיתפרסם בקרוב יחשוף את עומק המחדל  

בהתחלה שמענו מתוך הרכב את צרורות הירי. אחר כך את הסירנות. ואז הגיע דיווח על שישה פצועים | בערים הערביות והמעורבות זו כבר שגרה: תושבים מפוחדים פונים לעבריינים שיגנו עליהם, תלמידים סוחרים בנשק, ובארסנל אפשר למצוא אפילו טילי מטאדור שמשמשים לוחמי חי"ר | למרות אזהרות השב"כ על סכנה לביטחון הלאומי, הממשלה לא עושה דבר |  "תחשבו מה היה קורה אם גל רציחות כזה היה מתרחש בעיר יהודית", אומר ראש עיריית רהט, שמסתובב עם מאבטח |  ראש עיריית לוד, איש ליכוד, שולח מסר לנתניהו: "צריך לסיים את המלחמה בעזה ולצאת למלחמה בפשיעה" 

חיסולים, פרוטקשן ורימונים הפכו למנת חלקה של פתח–תקווה, שתושביה הפכו בני ערובה של מלחמת עבריינים שלא חושבים פעמיים לפני שהם יורים, לא פוסחים על שכונות היוקרה, ולא חוששים מהמשטרה שברוב האירועים לא עצרה חשודים. אובדן המשילות הפך עיר עם רבע מיליון איש במרכז הארץ לזירת קרב מדממת, ואם זה קרה כאן, זה יכול לקרות גם בעיר שלכם 

יוסי חשב שהוא מגיע לדייט ונמלט מדמם מלינץ' בירושלים, עידן הוכה על ידי שמונה עבריינים שהתנפלו עליו, וי' ספג מחמישה נערים בעיטות ואגרופים. יותר ויותר להט"ב מותקפים בשיטה שהפכה לתופעה: שיחה באפליקציית היכרויות, שמובילה לדייט - שם מחכים לקורבנות כנופיות הומופוביות: "כשהמניע הוא נטו שנאה - רצח עלול להיות רק עניין של זמן. מה בעצם עוצר בעדם?"

ביפיע, שפרעם ועארה, היישובים שבהם מתגוררים הנערים המרואיינים בכתבה זו, הסכנה נוכחת בכל מקום, כל הזמן. מי כמוהם יודע, אחרי שאיבדו את היקר להם מכל לאלימות המשתוללת בחברה הערבית. עכשיו מספרים משתתפי העונה הנוכחית של "סליחה על השאלה" (מכאן 33) בגילוי לב על הזיכרונות מהאחים ומהחברים ששילמו בחייהם, על הטריגרים היומיומיים ועל המחסור בתקווה: "מי שמפגין נגד אלימות - בסוף רוצחים אותו"

צוות מדענים ממכון מחקר בברצלונה שבדק את המעי של מריה ברניאס מוררה, לאחר שנפטרה לאחרונה בגיל מופלג, מצא שהוא היה בריא באופן יוצא דופן. בירור מקיף הראה שההרגל שלה לאכול שלושה גביעי יוגורט פרוביוטי ביום העשיר את המיקרובים בחיידקים מצוינים ותרם לאריכות ימים  

הבלוגר האמריקאי כריס גילבו הציב לעצמו מטרה: לבקר ב-193 מדינות העולם תוך חמש שנים. אבל גם אחרי שעשה וי על האתגר הזה, לא הצליח להפסיק את המרוץ. במהלך המסע הבין שהוא סובל מ"כרונופוביה", חרדת זמן, המאפיינת אנשים שמוטרדים מאוד מכך שהחיים קצרים מדי ועליהם להפיק מהם כמה שיותר. ברב-המכר החדש שלו הוא מסביר איך הצליח להאט ואפילו למד קצת להסתלבט  

הם לא שייכים לאלפיון העליון אבל הם גם לא מהססים להוציא אלפי שקלים על בקבוקים: המכירות של שוק בושמי היוקרה בישראל מזנקות בחדות. יש קבוצות פייסבוק עם עשרות אלפי עוקבים, כוכבי טיקטוק ואפילו ילדים ובני נוער שרוכשים מותגים יקרים כמו "קריד". מלחמה? חטופים? "דווקא בגלל המצב, יש משהו מנחם ופיצוי רגשי בעולם הבשמים", מסבירים המומחים

כולם חושבים ששיחה היא עניין פשוט שבשגרה. האמת היא שמדובר באחת המשימות האנושיות המורכבות, שבמהלכה צריך לקבל אלפי מיקרו-החלטות טובות או רעות. בספרה החדש, TALK, פרופ' אליסון ווד ברוקס מפרטת את ארבעת המרכיבים לניהול שיחה מוצלחת ומדגישה שסמול-טוק הוא משחק מקדים מצוין  

כך למדתי לתת פייט לגיל המעבר

לרגע עמדתי ברחוב מלא בתי הקפה, פעור פה נוכח המתרחש, וניסיתי למצוא נוסחה שמגדירה את החיים ההפוכים שלנו. איך כל היופי הגדוש הזה קורה בזמן מלחמה וחטופים ובין חילוקי הדעות בארץ שסועת האשליות

מה מותו שובר הלב של רס"ל תום רוטשטיין אומר לנו על המלחמה הזאת, ועל עצמנו