"הסנקציות התקציביות על בתי החולים חייבות להיפסק מיד לפני שנשלם בחיי אדם", הזהיר היום (ג') ד"ר זאב פלדמן, יו"ר ארגון רופאי המדינה, בדיון שנערך בוועדת הבריאות של הכנסת על פגיעה בעצמאות הניהול והשירות הרפואי - בעקבות הטלת עיצומים כלכליים על בתי חולים ממשלתיים. ממלאת מקום יו"ר ועדת הבריאות קטי שטרית (ליכוד) דרשה ממשרד הבריאות לפרט את הסיבות שבגללן בתי חולים ממשלתיים מסוימים נמצאים כיום בגירעון.
המנהל האדמיניסטרטיבי של הלל יפה, רפי קורן, סיפר בוועדה על מקרה שממחיש את גודל הקודי והאבסורד בהתנהלות זו של משרד הבריאות: "ביקשנו עכשיו אישור מכרז לאיטום גגות לקראת החורף ולא אישרו לנו. אחר כך יעלה הרבה יותר לתקן את זה".
2 צפייה בגלריה
סנקציות על המרכז הרפואי לגליל בנהריה ששהה במשך יותר משנה במתחם תת-קרקעי צפוף
(צילום: אלעד גרשגורן)
לפני כחודש הצטרף בית החולים וולפסון לעוד ארבעה בתי חולים - שמיר (אסף הרופא), הלל יפה, ברזילי ונהריה - שאיבדו חלק מעצמאותם הניהולית. מנהלת המרכז הרפואי שמיר, ד"ר אסנת לבציון-קורח, הדגישה בדיון כי התעריפים שמשולמים לניתוחים ולטיפולים בבתי החולים הם מראש גרעוניים, ובנוסף התגמול לימי אשפוז קטן מההוצאה. בנוסף לכך, אמרה כי הסכמי השכר שנקבעו הם גרעוניים לבתי החולים. לדבריה, "מדינת ישראל צריכה לבין שהגיע הזמן להשקיע כסף בבריאות". לבציון-קורח ציינה כי התנהלות המערכת "עקומה". באשר לוועדות החריגים, אמרה כי אלה דורשות שעות רבות של עבודה. "משקיעים בזה בלי סוף, מגיעים ויוצאים עם עוד ועוד שיעורי בית. הצוותים עייפים והחולים נפגעים".
סגנית מנהל המרכז הרפואי לגליל: "רגע אחרי שהתחלנו קצת לנשום, קיבלנו דרישה חדשה, לאייש רק מחצית מהתקנים שמתפנים. כלומר, אם רופא פורש לגמלאות, אנו צריכים להתלבט אם להביא רופא במקומו, או לאייש תפקיד של אחות שעוזבת, למרות שגם כך אנו בתת-תקינה"
פרופ' חיתאם חוסין, סגנית מנהל המרכז הרפואי לגליל בנהריה, סיפרה כיצד במשך 14 חודשים שהה בית החולים מתחת לקרקע וחווה ירידה בפעילות של קרוב ל-50%. "רגע אחרי שהתחלנו קצת לנשום, קיבלנו דרישה חדשה, לאייש רק מחצית מהתקנים שמתפנים. כלומר, אם רופא פורש לגמלאות, אנו צריכים להתלבט אם להביא רופא במקומו, או לאייש תפקיד של אחות שעוזבת, למרות שגם כך אנו בתת-תקינה על-פי משרד הבריאות. אנחנו נמצאים באזור עם מפונים רבים, האוכלוסייה טרם חזרה, ואי אפשר לעלות מ-0 ל-100 תוך חודשיים. צריך לבנות שוב את המערכת, להעלות את הפעילות לאט-לאט, וזה לא פשוט - עם כל הגזירות הללו שנופלות עלינו".
"מתבייש שהגענו למצב הזה"
יו"ר ארגון רופאי המדינה, ד"ר זאב פלדמן, שיזם את הדיון המהיר, הטיח: "אני מתבייש שהגענו למצב הזה, בטח כשאנו תוך כדי מלחמה כבר שנה ושמונה חודשים. הסנקציות התקציביות חייבות להיפסק מיד לפני שהדבר יעלה בחיי אדם. אני קורא לוועדה לפעול באופן מיידי להסדרת תקציב ריאלי לבתי החולים הממשלתיים - יש לשנות את מפתחות ומקדמי הסובסידיה, להזרים כסף נוסף לבתי החולים המספקים שירותים חיוניים לאזרחי ישראל, ולעצור באופן מיידי את המגבלות שהוטלו על ארבעת בתי החולים הממשלתיים - וולפסון, המרכז הרפואי לגליל, שמיר והלל יפה".
ד"ר זאב פלדמןצילום: יאיר שגיאעוד דרש ממשרד הבריאות להתאים ולהשוות את הסדרי הבחירה לכלל אזרחי ישראל, בכל קופות החולים, דבר שיאפשר גם לבתי החולים הקטנים לפעול בהיקף מלא. "יש לצמצם את כוחן של קופות החולים מול בתי החולים הבינוניים והקטנים, להגביל את גובה ההנחות הניתנות להן בתמורה לשירותים שהם מספקים לאזרחי ישראל במסגרת חוק ביטוח בריאות ממלכתי ולאפשר תמחורים הוגנים לפרוצדורות רפואיות שונות". ד"ר פלדמן ציין כי לא ייתכן שקופות החולים "יכפו מחירים הפסדיים לפרוצדורות רפואיות, ומשרד הבריאות יעניש את בתי החולים בסנקציות כלכליות על גירעון. עלינו לשמור על מערך האשפוז המשרת את אזרחי ישראל ומכשיר את רופאי העתיד".
ח"כ עופר כסיף (חד"ש-תע"ל), מיוזמי הדיון, הדגיש כי מספר בתי חולים ממשלתיים יידרשו לאישור ועדת חריגים על כל הוצאה מעל 100 אלף שקל, כחלק מסנקציות שהוטלו עליהם, מה שגורם לכך שעצמאותם של מנהלי בתי החולים נלקחת מהם. "שלילת עצמאות הנהלות בתי החולים לניהול המשק הכלכלי שלהם, הוא מעשה חמור שיפגע במטופלים. בתי חולים אינם גופים מסחריים וכל פעולת רכש היא למען שירות הציבור. הטלת סנקציות על בתי החולים פוגעת בצמיחה ובשירות למטופלים, בהתקדמות בטכנולוגית וברכש של ציוד". הוא ציין כי מהלך זה מעמיק את הפער בין בתי חולים במרכז לבין בתי חולים בפריפריה הגיאוגרפית והחברתית.
רפי קורן, המנהל האדמיניסטרטיבי של בית החולים הלל יפה, אמר כי בזמן שבית החולים נאלץ לגשת לועדת חריגים, ישנו "ציוד קריטי שמתקלקל ואנחנו לא מצליחים להחליף אותו". לדבריו, בעקבות כך, המורל של המנהלים נפגע והם חשים שחיקה גדולה מאוד. "אנחנו לא פירמה במפעל שאמור להרוויח כסף, אנחנו אמורים לטפל באנשים. ברגע שהציוד מקולקל, תורים מבוטלים".
2 צפייה בגלריה
בית החולים שמיר אסף הרופא. ועדת החריגים בעניינו תתכנס בימים הקרובים
(צילום: דוברות שמיר אסף הרופא)
קורן ציין כי "ועדות החריגים נועדו להעניש ולחנך אותנו". לדבריו, בתי החולים יעילים ופועלים במלוא המרץ לספק שירותי בריאות למטופלים, בעוד ועדות החריגים מתנהלות ללא אנשי מקצוע, ונשאלות בהן שאלות שאינן מקצועיות או קשורות לנושא.
חיים הופרט, סמנכ"ל תכנון תקצוב ותמחור במשרד הבריאות, טען כי חלק מהנאמר לגבי ועדת החריגים אינו מדויק. הוא ציין כי "ועדות החריגים נועדו לבתי חולים עם גירעון של עשרות-מיליוני שקלים, או לבתי חולים שמזהירים שהם ממש לפני גירעון. בגירעון של עד 5 מיליוני שקלים לא מוטלות עיצומים. 10-5 מיליוני יש הגבלות מסוימות כמו אי-פתיחת מחלקות חדשות, ובמקרה של גירעון 29-13 מיליוני שקלים יש הגבלות משמעותיות יותר. אין מדובר במינוי חשב-מלווה".
ממלאת מקום יו"ר הוועדה, ח"כ קטי שטרית, בירכה על הודעת משרד הבריאות בדיון שתתקיים ועדת חריגים בנוגע למרכז הרפואי שמיר עד לסוף השבוע ושם יבחנו בקשות שונות שבית החולים מבקש לצורך המשך תפקודו. עוד ביקשה ח"כ שטרית כי המשרד יפרט בתוך שבועיים את הסיבות שבתי חולים ממשלתיים מסוימים נמצאים כיום בגירעונות.
