צה"ל ניצב בפני משימה מורכבת, והיא לבנות כוח צבאי חזק ומתקדם - תוך כדי ניהול מלחמה רב-זירתית ברצועת עזה, גבול הצפון, סוריה, יהודה ושומרון וחזיתות נוספות - ותחת עומס מבצעי ותקציבי כבד.
במהלך השבועות האחרונים מובילים הרמטכ"ל רב-אלוף אייל זמיר וסגנו, אלוף תמיר ידעי, שורה של החלטות אסטרטגיות שנועדו לחזק את צה"ל, והתקבלו עוד בשנה שעברה בתקופתו של הרמטכ"ל הקודם הרצי הלוי. התוכנית שואפת להגדיל את כוח האדם בצבא, לשפר את המבנה המבצעי שלו, לתמוך במערך הלוחם, לחזק את הגנת הגבולות ולטפל בשחיקת המשרתים.
הרמטכ"ל זמיר בצפון רצועת עזה
(צילום: דובר צה"ל)
ההחלטות בצה"ל בהקשר זה כוללות הקמה של שלוש אוגדות חדשות, בהן אוגדה לביטחון שוטף ואוגדה שתוצב בגבול המזרחי עם ירדן; הקמת חטיבת שריון חדשה עם טנקים; שילוב חרדים במסלולים מגוונים בצבא; שינויים במערך ההכשרות בבית הספר לקצינים (בה"ד 1); הקמת יחידות נוספות; שדרוג מערך ההגנה האווירית; חיזוק זרוע הים כזרוע אסטרטגית; והתמודדות עם אתגרים לוגיסטיים. כל השינויים נעשים כדי שצה"ל יוכל להתמודד עם אירועים מתפרצים בגבולות, בצל הניסיון הכואב מאירועי 7 באוקטובר.
כך, צה"ל החליט להרחיב באופן משמעותי את שילוב החרדים בשירות הצבאי, מתוך הכרה בצורך להגדיל את מאגר כוח האדם. לצד פעילות חטיבת החשמונאים, הוחלט על הקמת שני מסלולים חדשים המותאמים למגזר החרדי: הראשון הוא הכשרת חרדים להגנת יישובים, שמטרתה לספק מענה ביטחוני לקהילות ברחבי הארץ, במיוחד באזורים רגישים מבחינה ביטחונית.
המסלול השני הוא הכשרת לוחמים לתפקידי רובאי 05 בשירות מקוצר של חמישה חודשים, המאפשר לחיילים חרדים להשתחרר בתום השירות תוך שמירה על אורח חייהם. הוחלט גם לשלב חרדים בתפקידי הגנת גבולות. צה"ל משקיע "מאמץ עילאי" כדי להבטיח שחרדים יוכלו להצטרף לצבא ולסיים את שירותם תוך התאמה לצרכיהם התרבותיים, כולל הכשרות ייעודיות שיתמכו בתהליך זה.
לצד זאת, הגנת הגבולות נמצאת גבוה בסדר העדיפויות של צה"ל, והוחלט להקים יחידות חדשות שיוקדשו לאיוש מתמיד של קווי הגבול - בדרום, בצפון ובגבול עם ירדן. בהקשר הזה מדגישים בצה"ל את חמש חטיבות דוד שהוקמו על מנת לתת מענה לאיום המתפרץ מהגבולות וחיזוק השמירה על קו התפר.
במסגרת חטיבות דוד גייס צה"ל עד כה יותר מ-10,000 לוחמים. בנוסף, הוחלט להקים חטיבת שריון חדשה, שתשמש עמוד תווך במאמץ זה, תוך תמיכה גם בהגנת הגבולות - וגם בסיוע לכוחות היבשה בזירות הלחימה. היחידות החדשות, שבחלקן ישולבו חרדים, יפחיתו את העומס על כוחות הסדיר והמילואים ויחזקו את ההגנה על גבולות המדינה, תוך שילוב הכשרות ייעודיות למשימות אלה.
הטנקים - כוח אש משמעותי
הסיוע למערך הלוחם הוא מרכיב מרכזי בהחלטות, והוחלט לשלב את חטיבת השריון החדשה ואת כוחות הטנקים במשימות תמיכה ישירה ללוחמים. הטנקים יספקו כוח אש משמעותי בהגנת גבולות ובלחימה בשטחים בנויים, כחלק ממאמץ להגביר את היעילות המבצעית ולהפחית את הסיכונים לכוחות היבשה.
ההחלטה משקפת את האופן שבו פועל כיום צה"ל בלחימה ובתמרון, והוא בצקח"ים (צוותי קרב חטיבתיים): שילוב של כוחות שריון, הנדסה קרבית וחי"ר - שהוא קריטי להצלחה בזירות הלחימה המורכבות של היום.
בבה"ד 1, בסיס ההדרכה המרכזי של צה"ל, הוחלט על שינויים משמעותיים במערך ההכשרות כדי לעמוד בדרישות בניין הכוח. בסיס ההדרכה יהיה מעתה חלק מאוגדת ההכשרות. הוחלט להתאים את תוכניות ההכשרה לצרכים המבצעיים, תוך דגש על הכשרת לוחמים ותומכי לחימה בזמן קצר יותר. כמו כן, הוחלט להגביר את ההכשרות לתפקידים טכנולוגיים ולוגיסטיים, כמו תקשוב, נהיגה ואספקת מזון, שבהם קיים מחסור חמור בבוגרי בתי ספר מקצועיים.
במסגרת זו, הוחלט לשלב חרדים בתפקידים אלה, תוך יצירת תוכניות הכשרה מותאמות שיאפשרו להם לתרום לצבא מבלי להתפשר על ערכיהם. מה שמכונה "להיכנס חרדי לצה"ל ולצאת חרדי מצה"ל". ההחלטות בבה"ד 1 נועדו לייעל את תהליכי ההכשרה ולהבטיח שצה"ל יוכל לספק כוחות מוכנים במהירות.
בחיל האוויר הוחלט להקים חטיבה נוספת במערך ההגנה האווירית, וזאת על מנת לשפר את הפיקוד והשליטה על מערכות כמו כיפת ברזל. המורכבות של ניהול מערכות אלה הובילה להחלטה על פיצול מערך הפיקוד והשליטה, שיאפשר ניהול יעיל יותר. הוחלט גם לקדם ארגון מחדש של מערך הכטב"מים התוקפים, עם ישיבות מטה לבחינת המבנה העתידי, כדי לחזק את היכולות ההתקפיות.
ההחלטות בזרוע היבשה - וחיזוק חיל הים
בתחום ההנדסה הקרבית הוחלט להקים גדוד סדיר נוסף, שישלב הנדסה, חי"ר ושריון, כאשר פלוגה אחת כבר הוכשרה והשנייה נמצאת בתהליך ההכשרה - עם תוכנית להקמת גדוד נוסף. ביחידת הכלבנים עוקץ הוחלט להמשיך את הכשרת הכלבים, תהליך ארוך הדומה להכשרת לוחם בגולני, תוך התמודדות עם קשיים במציאת כלבים מתאימים.
ברקע ההחלטות על בניין הכוח, מדברים בצבא גם על הפעלת הכוח. בצה"ל דנים גם במבצע "מרכבות גדעון" ובאפקטיביות שלו, נוכח המחיר הכבד והחללים שנפלו במלחמה. גורמי ביטחון מסבירים כי במהלך החודש וחצי האחרונים צה"ל סרק כ-10,000 מבנים ברצועה. פעילות זו, לדבריהם, שפגעה בתשתיות תת-קרקעיות של חמאס ופירקה את מערך הפיקוד והשליטה שלו, מייצרת לחץ משמעותי על הארגון בהקשר של מו"מ לעסקת חטופים - אך היא נושא נפרד מבניין הכוח.
בצה"ל החליטו כי יבוצעו שינויים בזרוע היבשה, והוחלט לסגור את הגיס המטכ"לי, שבראשו עומד כעת אלוף נדב לוטן. כמו כן נקבע כי תוקם חטיבת מילואים חדשה, תחת המספר 261, שתהיה כפופה חדשה לאוגדה 252, ותהווה חטיבת מילואים מתמרנת נוספת בצה"ל. בנוסף, כאמור, הוחלט על חיזוק זרוע הים כזרוע אסטרטגית, ו"הרחבת מגוון יכולות הפעולה שלו - בדגש על זירות רחוקות".
בצה"ל מציינים גם את חיסולו של מוחמד סינוואר, אחיו של יחיא סינוואר שהפך למנהיג חמאס ברצועת עזה אחרי חיסולו, שהיה משמעותי מאוד. ההחלטה היא להמשיך במאמץ זה, תוך שמירה על הישגים מבצעיים, כחלק מההבנה בצבא שחמאס לא יכול להישאר בשלטון ברצועה אחרי הטבח האכזרי ב-7 באוקטובר.
הרמטכ"ל בעזה: "עוד כוחות - יקלו על העומס"
היום (רביעי) קיים הרמטכ"ל זמיר סיור שטח בצפון רצועת עזה, יחד עם מפקד פיקוד הדרום אלוף יניב עשור, מפקד אוגדה 252 תת-אלוף יהודה ואך, מפקד חטיבה 646, מפקד החטיבה הצפונית ומפקדים נוספים. הוא שוחח עם הלוחמים וציין את הערכתו לכוחות המילואים בעת הזאת. בנוסף, אישר תוכניות מבצעיות להמשך.
"השבוע פעלנו בביירות, תקפנו בדאחייה, כוחות חיל הים תקפו בתימן וכך גם במקומות נוספים - אך עזה זו הזירה המרכזית", אמר זמיר. "איום חמאס לא ישאר מעבר לגדר, עלינו להמשיך לפעול להכרעת חמאס, להשמיד את תשתיות הטרור ומפקדיו. אנחנו תוקפים כדי להגן על עצמנו.
"מוטלת עלינו החובה ללמוד ולהתפתח לאור הצורך המבצעי", הוסיף. "אנו מבצעים התאמות, מקימים מסגרות חדשות בסדיר ובמילואים – שנועדו לספק מענה לצורכי המערכה ואתגרי העתיד. אישרתי השבוע תוכנית רחבה לבניין הכוח, מבנה וארגון צה"ל ובתוכה הקמת אוגדה נוספת, חטיבת טנקים, חטיבת חי"ר ומסגרות נוספות".
לדבריו, "מדינת ישראל איננה יכולה להתקיים על בסיס סד"כ מינימלי, אלא זקוקה לשולי ביטחון רחבים. בנוסף, עוד כוחות בסדיר ובמילואים יקלו על העומס של משרתי המילואים".
זמר ציין בדבריו את השבת גופותיהם של שלושה חטופים חללים, ג'ודי ויינשטיין, גדי חגי ונטפונג פינטה, ואמר כי "השבתם של כלל החטופות והחטופים היא ציווי וחובה שעלינו לעמוד בהן, בין אם בדרכים מבצעיות ובין אם ביצירת תנאים מתאימים למשא ומתן. אנשי המילואים מתייצבים מתוך הבנה של גודל וצו השעה. אתם משקפים את החברה ואת התלכדותה נוכח המטרה, זה חלק משמעותי מהיכולת שלנו להילחם יחד".
הוא סיכם: "המערכה לא תמה, ואנו נדרשים להמשיך לפעול להחזרת כל חטופינו ולהכרעת האויב. נפעל לקצר את המערכה ונעבור לתצורות לחימה חדשות שיאפשרו עמידה ביעדנו וצמצום העומס המוטל על הלוחמים״.
פורסם לראשונה: 15:00, 11.06.25
