השחקן יוסי מרשק, מפעילי הרל"ב הבולטים, סיכם את יומה הראשון של חקירתו הנגדית של ראש הממשלה במילים: "הנושא במשפט – בובת באגס באני. כן, באגס באני. שלושה חיילים נהרגו, 58 חטופים. לרגע הוא לא חשב על זה. לרגע. בושה בושה בושה". מבחינת נתניהו, מרשק בא לקלל ויצא מברך: הינה אף הוא טוען שהתביעה המנהלת את החקירה הנגדית מטרידה את ראש הממשלה שמוביל מדינה בזמן מלחמת קיום גורלית בהבלים כמו בובת באגס באני שבנו יאיר קיבל לפני 29 שנים. ינון מגל לא היה כותב זאת טוב ממנו: "בושה בושה בושה".
דומה שאכזבת מרשק נובעת מהפער בין ייצוג החקירה הנגדית בתרבות הפופולרית לבין המציאות. בדרמות מתוסרטות החקירה הנגדית היא שיא העלילה. הנאשם, בעל פני הפוקר ששולט בכול, נותר לבדו על דוכן העדים, שקריו נחשפים והוא נשבר ומודה – מה שמוביל לקתרזיס המיוחל. לא פלא שאחד הסרטים הנערצים על פרחי משפט מזה קרוב לרבע מאה הוא הקומדיה Legally Blonde ("לא רק בלונדינית") שבשיאה הגיבורה הבלונדינית (שכולם מתנשאים עליה) מצליחה בחקירה נגדית להוכיח שהעדה משקרת (בעזרת עובדות "שכל בלונדינית יודעת" על עיצוב שיער) ולגרום לה להודות ברצח שבו מואשמת לקוחתה.
אלא שבמציאות חקירות נגדיות נראות לגמרי אחרת. לכן אין למהר וללמוד מהתנהלות התביעה אתמול שחסרה לה תחמושת והיא נאלצת להתמקד באותה בובה שאפילו ראש ההרכב ביקשה להתקדם ממנה. ממש לא. חקירה נגדית היא מהלך מתוחכם שנבנה בטווייה עדינה של חוטים כמעט בלתי נראים לעין עד שברגע האחד רגל העד – במקרה שלנו הנאשם – נתפסת בהם והוא מועד. זה מצריך זמן ולא פעם גם עיסוק גם במה שנחזה זוטות כמו בובות באגס באני. מאחר שהתביעה היא שמנהלת את הזמנים בשלב זה וההנחה היא שלה – בניגוד לנתניהו – אין אינטרס למרוח אלא להפך, המסקנה שהיא לא תשחית את זמנה לשווא. כלומר: הבאגס באני שהופיע במערכה הראשונה, ישוב ויאמר "What's up, doc?" עד סוף המערכה האחרונה.
הנחה זו מתחזקת בעובדה שהחקירה הראשית של נתניהו הייתה ארוכה מאוד יחסית, למגינת לב סנגוריו שלעולם יעדיפו חקירה קצרה וממוקדת שחושפת רק את שדרוש להגנה. החרדה היא שתוך כדי התשובות הארוכות והפולמוסיות של נתניהו נחשף מידע מפליל שיעבוד בסוף נגדו. משכך קרה, ונתניהו אכן העניק הרבה חומר שניתן לעמת ולאמת איתו (כדי להוכיח חוסר אמינות) אין סיבה לבזבז זמן סתם. מה גם שנדמה שהתביעה הסיקה מסקנות מהתנהלותה הלא מקצועית במשפט עד כה ומנסה להימנע מהטעויות הרבות שאפיינו אותה. זו כנראה הסיבה שהיא בחרה להתחיל אתמול בחקירת תיק 1000 שקל יותר להוכחה, בניגוד לבחירה המוזרה שעשתה בפתח פרשת התביעה כשהחלה בתיק 4000 הבעייתי בלשון המעטה.
נתניהו לא רק עד רהוט דיבור ומיומן מאוד בעימותים אלא שמתחילת הפרשה (לפני כתשע שנים! כתשע שנים!) נצמד לגרסה פשוטה שהוא חוזר עליה ללא הרף: הוא נרדף על-ידי תביעה שלא מהססת אף להמציא תקדימים מופרכים רק כדי להרחיק אותו מהנהגת המדינה
זו התנהלות חכמה, כי בשלב זה של חקירה נגדית אסור לנאשם לדבר עם איש על עדותו, לרבות עם סנגורו. כלומר: נתניהו נמצא לבד במערכה מול גרסתו, והחוטים ייטוו דרך הפרכות שתוכיח התביעה בגרסתו. הטקטיקות לכך רבות ויכולות לכלול התשה (לרבות התמקדות במה שנראה שולי), הליכה סחור סחור וכו'. לא שזו תהיה משימה קלה. נתניהו לא רק עד רהוט דיבור ומיומן מאוד בעימותים אלא שמתחילת הפרשה (לפני כתשע שנים! כתשע שנים!) נצמד לגרסה פשוטה שהוא חוזר עליה ללא הרף: הוא נרדף על-ידי תביעה שלא מהססת אף להמציא תקדימים מופרכים רק כדי להרחיק אותו מהנהגת המדינה.
זה מה שצפוי לנו גם בהמשך החקירה הנגדית: נתניהו ינסה להיצמד לגרסתו זו, התביעה תנסה לערער אותה ואותו, ורק בסיום נדע מי הצליח במשימתו. אז גם נדע מה חשיבותו האמיתית במשפט של באגס באני שרק מעטים זוכרים ששמו האמיתי הוא ג'ורג' וושינגטון באני, לא פחות ולא יותר.
